פסק-דין בתיק ת"א 54595-11-11

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח, לאחר ,שלטענתו, הרכב שבוטח על ידו אצל הנתבעת נגנב.

הצדדים:

התובע היה המחזיק של רכב מסוג סובארו לגאסי בי.4 G.L. נפח מנוע: 2000 סמ"ק, שנת ייצור 2005, מ.ר. 7229758 (להלן: "הרכב").

התובע קיבל את הרכב כרכב חלופי ממוסך עדן וזאת עד לסיום תיקון רכבו שנשאר במוסך.

התובע חתם עם הנתבעת על חוזה ביטוח לרכב לתקופה שמיום 28/03/10 ועד יום 31/03/11 בביטוח מקיף לפי פוליסה שמספרה 0433720911108 (להלן: "הפוליסה").

הכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה כלל פיצוי בגין גניבת הרכב.

לטענת התובע, ביום 31/08/10 עת חנה הרכב במגרש חניה הסמוך למרכז קניות בצומת שילת, נכנס התובע לחנות במרכז הקניות, וכשיצא ראה כי הרכב נגנב.

התובע הודיע לסוכן הביטוח על דבר הגניבה והגיש תביעה בהתאם לפוליסה כנגד הנתבעת.

הנתבעת דחתה את דרישתו של התובע לפיצויים בגין מקרה הגניבה. לטענתה, לא עלה בידי התובע להוכיח את התביעה , וכן הוסיפה כי עולה החשש כי הייתה לכאורה כוונה להוצאת כספים שלא כדין (ראו מכתב הדחייה מיום 23/01/11).

ההסכמה הדיונית:

בעקבות ישיבת גישור שנערכה הסכימו הצדדים ביניהם כי התובע יעבור בדיקת פוליגרף מכריעה לאימות נסיבות הגניבה הנטענת בתביעה.

בהתאם להסכמה בין הצדדים נקבע כי אם יצא התובע דובר אמת, תשלם לו הנתבעת תגמולי ביטוח לפי שווי הרכב כפי שיקבע ע"י שמאי מוסכם או בהסכמה בין הצדדים. מנגד, במידה והתובע יצא דובר שקר, תדחה התביעה והתובע יחויב לשלם לנתבעת את הוצאות בדיקת הפוליגרף ושכ"ט עו"ד לפי שיקול דעת בית המשפט (להלן: "ההסכמה הדיונית").

ביום 21/03/12 ניתן על ידי תוקף של החלטה להסכמה הדיונית שבין הצדדים.

תוצאות בדיקת הפוליגרף:

ביום 30/04/12 עמד התובע לבדיקת פוליגרף אצל מומחה פוליגרף עליו הסכימו הצדדים ובהתאם להסכמה הדיונית כאמור.

חברת "איל פוליגרף בע"מ" (להלן: "מכון איל") מפי המומחה שערך את בדיקת הפוליגרף, מר יוסי ארוך, הגיעה למסקנה כי התובע דובר שקר לשלושת השאלות שנשאל במהלך הבדיקה (חוות הדעת של מכון איל צורפה לבקשה לדחיית התביעה).

בהתאם לכך הגישה הנתבעת בקשה לדחיית התביעה וחיוב התובע בהוצאות בדיקת הפוליגרף ושכ"ט עו"ד.

התובע בתגובה חזר וטען כי הרכב נגנב וכי הינו המום מקביעת הבודק ואיננו מקבל את תוצאות הבדיקה. התובע אף פנה למכון פוליגרף נוסף בשם "מודן- מכון לפוליגרף ומהימנות עובדים בע"מ" (להלן: "מכון מודן") על מנת לקבל חוות דעת נוספת לגבי פלטי הבדיקה שנמסרו לו ע"י בודק הפוליגרף, מבלי שקבל אישור לכך על ידי בית המשפט ומבלי שהגיש בקשה לקבלת אישורו של בית המשפט.

לטענת התובע, תוצאות חוות הדעת של מכון מודן סותרות לחלוטין את תוצאות פענוח הבדיקה של מכון איל. ע"פ חוות הדעת של מכון מודן התובע יצא דובר אמת בשתי השאלות הראשונות ולגבי השאלה השלישית, לטענתו, נקבע כי התובע איננו מדייק. (חוות הדעת של מכון מודן צורפה כנספח א' לתגובת התובע).